פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת "משפטים"

תקציר
לאחר שפרעה שילח את עם ישראל, לא מרצונו המלא אך בכל זאת... והכרנו את יתרו, איש חכם שנתן עצה נבונה למשה רבינו לבניית חברה מאורגנת והיררכית, ניתן להבין שחסר רק המסר האלוקי בכדי לסגור את המעגל, וזה... לא איחר לבוא. עם ישראל מקבל את עשרת הדיברות מהקב"ה בכבודו ובעצמו, אך על מנת לחבר את החוקים והיסודות עליהם מושתת העולם כולו והחברה האנושית בפרט, יש צורך לפשט את הדברים למען יישום והפנמה ולכן מגיעים המשפטים בפרשתינו זו " ואלו המשפטים.."
 
המשפטים מתחילים מתחילים בנקודות הכי מוסריות והכי בסיסיות בין אדם לחברו , "עבד", עניני נזיקין והתשלום עבור פגיעה באחר, יחס לאישה, יתום ואלמנות, אהבת הגר, צער בעלי חיים,  אח"כ מסיים בכל מה שקושר בין האדם למקום והשכר במידה ונשמור, בקיצור  -  החיים והעולם אינם הפקר!
 
אז מה ניתן לללמוד מהפרשה?
 
דבר מופלא ואדיר שהקב"ה מלמד אותנו כבר בתחילת הפרשה!
 
"כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם" שאלתי את עצמי, האם זה המשפט או המסר הראשון מתוך כל הדברים החשובים שישנם בפרשה שצריך להתחיל איתם?
ישבתי וחשבתי רבות למה צריך להתחיל עם זה דווקא? מה רצה הקב"ה למסור לנו? מה ההשלכות ?
 
התרגשתי כשהבנתי שוב כמה הקב"ה ענק, "יודע מחשבות אדם", "בוחן כליות ולב", רק הקב"ה יכול היה לכתוב על העבד כמשפט הפותח בפרשה עמוסה וחשובה זו, ולמה? היות והשם ידע שעם ישראל היה עבד במשך מאות שנים ודורות רבים גדלו על היותם עבדים ואינם מכירים משהו אחר, בפסיכולוגיה הפשוטה של האדם הוא מבין שרק אדם שעבר את מה שעבר, על גופו, נפשו וניסיונו יכול להבין, להסכים, להרגיש אמפטיה ולהפנים בקשה כזו ובכלל ליישם התנהגות אצילית כזו בעלת קושי רב, הדורשת כוחות מעל הטבע, לשחרר משהו שאתה שולט בו ונוח לך איתו ושאתה האדון שלו? לאפשר לו תנאים סוציאלים? לתקשר בקודי התנהגות, מוסריות? לאפשר לו לקחת נדוניה? על כל זה לוותר? איך אפשר הדבר? אז זהו שאי אפשר.... רק באותה נקודה שבה נאמרו הדברים ידע הקב"ה שניתן יהיה להחדיר את התובנה לדורי דורות, כי עם ישראל: חשבו, חיו, נשמו, התנהגו ופעלו על פי       " הרגלים" בחיי היום כשמהותם הייתה עבד, אז איך לא יסכימו לקבל את הזכויות שמגיעות לעבד ולהשרישם בדנא היהודי והאנושי ?      ותרשו לי להודות שוב לקב"ה על הלימוד הנפלא, תודה!                         
 
 ורגע למחשבה וחשבון נפש...  האם אנחנו פועלים כך כלפי האחר? האם נוכל לשפר משהו קטן הנובע מתוך נקודה עמוקה זו?  
                  
אז חברים... - "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" !!!

(מי שמאפשר לו הזמן ..) חשבתי שיהיה נכון להביא קטע מתוך אתר שנקרא "אתר השבת" שקראתי תוך כדי שרציתי להזכר אם אכן הילל הזקן אמר את המשפט  
 
יום אחד, בא לפני הלל אדם נכרי וביקש:
"למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת".
הלל נענה מיד ואמר:
"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו היא כל התורה כולה. כל היתר הוא פירוש לזה בלבד, לך ולמד" (ראה שבת ל"א, ע"א).
ובארמית: "דעלך סגי לחברך לא תעביד – זהו כל התורה כולה ואידך פירושא היא זיל גמור"(שבת ל"א).
היאך אפשר לומר שזהו כל התורה כולה, והלא ישנן הרבה מצוות שבין אדם למקום, שאין להן כל שייכות לענין זה?

ברם, הלא ידוע ש"כל ישראל ערבים זה לזה" – יוצא איפוא שכאשר אדם עובר עבירה נענשים בעטיו אחרים, אף על פי שרק החוטא נהנה מן החטא.
ובכן, אם היה אדם נזהר ומקפיד על כלל זה, שלא יעשה לחברו מה ששנוא עליו, לא היה איש עובר על שום עבירה, שכן היה שוקל בדעתו ורואה שבגלל חטאו שהוא חוטא רק לשם הנאתו האישית יסבלו אחרים אשר לא אשמו כלל ואשר לא נהנו במאומה מן החטא הזה. הן ברור הדבר שהוא עצמו לא היה מסכים לכך, שאחרים יהנו והוא יסבול, ואם כן היאך יכול הוא לגרום לכך שהוא יהנה ואחרים יסבלו? מחשבה זו תעצור בעדו שלא יעבור על שום עבירה.
ומכך נובע הפתגם: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך - "דעלך סגי לחברך לא תעביד" – יסוד לשמירת כל התורה כולה, שיזהר אדם לא לעבור על שום עבירה... (ים התלמוד בהקדמה, בשם אביו ז"ל, מובא במעיינה של תורה על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". מובא במעיינה של תורה).
נתן צ'פניק


Go Back  Print  Send Page

פורום