פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
פרשת משפטים- מדוע פתחה התורה בדיני עבד עברי?
מאת: אהובה קליין.
 
פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם :כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם, אם בגפו יבוא בגפו יצא ,אם בעל אישה ויצאה אשתו עמו, אם אדוניו ייתן לו אישה וילדה – לו בנים, או בנות, האישה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו, ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בניי- לא אצא לחופשי, והגישו אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע ועבדו לעולם"
 [שמות כ"א , א-ו]
תוך כדי התבוננות בפסוקים- מתעוררות כמה שאלות:
א]מדוע התורה פותחת את הפרשה באות: וו החיבור?
ב] מה המשמעות של המילה:"משפטים"? מדוע התורה פתחה דווקא בדיני עבד עברי?
ג]באיזה אופן יש לשלח את העבד העברי בשנה השביעית?
ד] מדוע כאשר העבד מסרב להשתחרר בשנה השביעית- יש לרצוע את אוזנו?
התשובה לשאלה א]:
רש"י עונה על שאלה זו באופן הבא: כל מקום שנאמר:"אלה"
[ללא וו החיבור]- פסל את הראשונים, לעומת זאת היכן שנאמר:"ואלה" מוסיף על הראשונים- מה מצוות אלה ניתנו בסיני גם המצוות האחרות ניתנו בסיני.
הדין הראשון שהתורה מביאה: הוא דין עבד עברי והרי עניין זה הוא אינו בגדר משפט, אלא חוק.
אם כן, מדוע דין עבד עברי מופיע כאן ?
על כך עונה הרמב"ן [דברים ו, כ]
"וכי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם"?
ההסבר הוא- שישנו הבדל בין "עדות"- שהם מצוות שנקבעו לזכר נפלאות ה', כגון: פסח, שבת,תפילין ומזוזה.."
"חוקים"-  הם דינים שאין להם טעם בתורה.
"משפטים"-  הם דברים שיש להם הגיון, כגון: דיני שור,דיני בור..עלינו לקיים את המשפטים וגם את החוקים והעדות מהטעם- הכרת הטוב בבורא ומשום שהוא ציווה אותנו לכך.
מסקנה: אצל העם היהודי- המשפטים, העדות, והחוקים שווים.
התשובה לשאלה ב]
"בעל הטורים" -רבנו יעקב בן אשר מפרש את המילה:"המשפטים"= ראשי – תיבות:
 הדיין מצווה שיעשה פשרה, טרם יעשה משפט"
ובמסכת סנהדרין נאמר:[ו.ע"ב] מצווה לפשר בן הצדדים היריבים במשפט לפי שנאמר:"אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה ח,ט"ז]
ומה הכוונה:"לפניהם" על כך עונה רש"י:"לפניהם- לפני ישראל הדבקים בקב"ה ולא לפני עובדי כוכבים.
אסור להביא את המשפטים לפני דייני אומות העולם המחפשים תמיד את הסיבות לכל דבר, עלינו לקיים את כל סוגי המצוות ללא  יוצא מן הכלל בגלל סיבה אחת: הם ניתנו על ידי הקב"ה.
ומדוע התורה פתחה דווקא בענייני עבד עברי?
על כך עונים חז"ל:כי התורה רצתה להזהיר:לא לזלזל במשפטו של העבד ולא לדחות את דינו- כדי להקדים לטפל במשפטים אחרים - מתוך מחשבה שדיני עבד עברי הם משהו ברמה נמוכה יותר.
תשובה לשאלה ג]
אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר[דברים ט"ו,י"ג- י"ד]"....וכי תשלחנו חופשי עימך, לא תשלחנו ריקם, הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך-  תיתן לו"
התשובה לשאלה ד]
על כך עונה רש"י:  עבד שאינו חפץ להשתחרר לחופשי-רוצעים את אוזנו הימנית  ויש כאן גזרה שווה שנאמר:"ורצע אדוניו את אוזנו" ונאמר אצל המצורע:"[ויקרא י"ד] "תנוך אוזנו הימנית"- מכאן שבשני המקרים מדובר דווקא על האוזן הימנית ומדוע דווקא את אוזנו ולא איבר אחר? אמר ר' יוחנן בן זכאי: אוזן זאת ששמעה בהר סיני:"לא תגנוב" ובכל זאת כן גנב,
 אוזן זאת חייבת להירצע ,אם העבד מכר את גופו- הרי אוזן זאת ששמעה בהר סיני:"כי לי בני ישראל עבדים" ובכל זאת הלך וקנה לעצמו את אדונו, אוזן זאת  תירצע.
לאור כל הנאמר לעיל:  ניתן   להסיק כי התורה פתחה דווקא בדיני  עבד עברי,: א] כדי שהשופטים יזהרו לא לזלזל בדיני העבד  ולא ידחו את דינו-  על מנת לטפל בעניינים חשובים יותר.
ב] למרות שעניין עבד עברי הוא אינו בגדר משפט, אלא בגדר חוק ,יש להתייחס לדין זה כמו לשאר המשפטים והעדות והחוקים- מהסיבה : אנחנו כעם נבחר אשר קיבל את התורה- מצווים לקיים את כל המצוות ללא יוצא מהכלל.
כמו שנאמר בתהילים [קמ"ז, י"ט-כ] "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום"

 


Go Back  Print  Send Page

פורום