פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת "בחוקותיי"

 

פרשת בחוקותיי:  הדרך למציאת האושר האמיתי- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.
 
פרשת בחוקותיי פותחת בפסוקים הבאים:
"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו, והשיג  לכם דיש את - בציר, ובציר ישיג את- זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ..." [ויקרא כ"ו,ג-ו]
בהמשך מתוארים העונשים-  במידה ועם ישראל לא יקיים את מצוות התורה:
"ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל- המצוות האלה ואם בחוקותיי תמאסו ואם את משפטיי תגעל אתכם ,לבלתי עשות את כל מצוותיי,להפרכם את בריתי אף אני אעשה זאת לכם, והפקדתי עליכם בהלה, את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש, וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויבכם..."
תוך כדי התבוננות מעמיקה בכתובים- מתעוררות כמה שאלות:
א] מדוע התורה מדגישה את עניין ההליכה:"אם בחוקותיי תלכו?
ב]האם נכון להגיד כי-  התורה מצמצמת בתיאור הברכות ומנגד מרחיבה בתיאור הקללות?
ג] האם ישנו קשר בין:"ואכלתם לחמכם לשובע ובין:"וישבתם לבטח בארצכם"? [ויקרא כ"ו,ה]
ד] מהו המתכון למציאת האושר האמיתי?
התשובה לשאלה א]
"אם בחוקותיי תלכו"- על כך אומר: האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור בעל: "חידושי הרי"ם:
התורה באה ללמדנו- כי כל יהודי חייב להיות בתנועה מתמדת – על מנת להצליח ולקדם את מדרגתו הרוחנית וימנע  מעמידה ממושכת  באותו מקום זמן רב- שמא דבר זה יגרום לו,חלילה, נסיגה.
ומוסיף על כך האדמו"ר רבי משה מקוברין: במסכת מכות [י,ע"ב]:"בדרך שאדם רוצה לילך בה- מוליכין אותו" מכאן המסקנה- כי יש לשאוף  ללכת ולהמשיך בהליכה הרוחנית- כי בדרך שאדם ישאף להגיע - לשם מוליכים אותו.
רש"י אומר: כי הכוונה שיהיו עמלים בתורה.
 לפי רבי משה אליקים מקוז'ניץ: אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם- גם בדרך זו עמל בתורה- כי מקיים את המצוות בפועל.
במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו יתנהלו  על פי התורה  הקדושה.
התשובה לשאלה ב]
האבן עזרא עונה על שאלה זו בצורה מעניינת:"רייקי מוח אמרו, כי הקללות רבות מהברכות: ולא אמרו אמת, אלא הברכות נאמרו בכללות [בניסוח כללי ללא כניסה לפרטים,] ואילו הקללות נאמרו בפרטות [בפירוט רב]- לירא ולהפחיד השומעים".
כלומר הקללות נאמרו באריכות כדי להפחיד את העם.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבי יעקב צבי מקלנבורג - בעל "הכתב והקבלה":
ישנו קשר הדוק בין שתי הברכות,כי בזמן שאדם נתקל במצב של עניות וחוסר פרנסה, בלית ברירה נאלץ לעזוב את הארץ ולנדוד לארצות רחוקות בדומה לאברהם שירד מצרימה בזמן הרעב, כמו שכתוב:"ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם- כי כבד הרעב בארץ" [בראשית י"ב,י]
וכך  התרחש אצל יצחק:"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתי גררה" [בראשית כ"ו,א]
בדומה לכך קרה ליעקב ובניו  אשר ירדו למצרים:"ויקם יעקב מבאר שבע ויישאו בני ישראל את- יעקב אביהם ואת- טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו וייקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מצרימה יעקב וכל זרעו איתו,בניו ובני בניו אתו, בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מצרימה" [בראשית מ"ו,ה-ח]
לכן הקב"ה מבטיח לעם ישראל הבטחה כפולה:ראשית: "ואכלתם לחמכם לשובע" –כלומר הפרנסה תמצא בשפע.
שנית:"וישבתם לבטח בארצכם" כתוצאה מהמצב הכלכלי הטוב, לא יזדקק היהודי לרדת לארצות  זרות על מנת לפרנס את בני ביתו.
האבן- עזרא טוען משהו דומה:הוא מזכיר מצב יותר קדום: "וישבתם לבטח בארצכם"
הכוונה שלא יהיה שוב מצב שיאלצו לרדת מארץ ישראל בזמן רעב, כפי שהיה בימי קין ובעבור חטאו נענש בשתי קללות:"כי תעבוד את האדמה, לא תוסף תת כוחה לך: נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד,י"ב]
התשובה לשאלה ד]
מתוך כל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי כדי שאדם ישיג את אושרו הנכסף, עליו לפעול:
להתמיד בהליכה  במטרה להגיע למדרגה גבוהה, לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה ,לחיות ברוח של קדושה- אזי יפתחו בפניו: שערי שלום, בטחון, פרנסה ,רגיעה ואושר אמיתי.
יהי רצון ועם ישראל יתמיד בקיום מצוות התורה ויתאחד כאיש אחד בלב אחד והישועה לא תאחר לבוא ובע"ה נתפלל לקב"ה שיהפוך יגון לשמחה- כדברי דוד המלך:"הפכת מספדי למחול לי, פיתחת שקי ותאזרני שמחה" [תהילים ל,י"ב]
וכך עם ישראל יגיע , בסייעתא דשמיא- למצב האידיאלי של ישיבה  ללא מורא בארץ ישראל הפרנסה  תהיה מצויה בשפע,
והשמחה והאושר תהיה  נחלת הכלל.


Go Back  Print  Send Page

פורום