פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   ראש השנה תשע"ח
דף הבית >> דת >> פרשת השבוע אהוד בן יהודה >> ראש השנה תשע"ח
בס"ד                                                                            ראש השנה תשע"ח
 
                         אי אפשר לסכם שנה בלי להכיר תודה על כל מה שהיה
 
על פי האמונה היהודית, יום א' בתשרי מציין את היום השישי בבריאה בו נברא האדם.
חגי ומועדי ישראל אינם ימי זיכרון בלבד למאורעות שקרו בעבר וחשיבותם גדולה הרבה מעבר לכך, ביום זה אנו שבים מבחינה רוחנית אל אותו יום קדום עם סגולותיו והיבטיו הרוחניים. בהתאם לכך, בראש השנה בכל שנה ושנה חוזרת ונשנית בריאת האדם.
במהלך החג אנחנו יכולים ל''החליף את הארד-דיסק'' שבראש ושבלב שלנו ולהתחיל הכול מחדש.                                
אנחנו יכולים להיברא מבראשית. בנוסף, ביום זה עורכים בשמיים דין וחשבון שנתי, לאלו הישגים הגענו בשנה החולפת. דין וחשבון זה נערך בכמה מישורים: במישור הכללי, במישור הציבורי ובמישור הפרטי של כל יחיד וחברה.
המסורת שלנו מציירת את הדברים בצורה חיה: ''ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו'' בשעה שאנו עוברים על פניו כצאן העובר אל מול הרועה שלו, ומתפללים ששמותינו ייכתבו על ידי האלוהים האוהב והמבין בספר האחד ולא בשני.
ראש השנה ושותפו, יום כיפור, הם מתנות שמימיות, בהן ניתנת לנו הזדמנות לחדש ולרענן את יחסנו עם הקב''ה ועם בני האדם הסובבים אותנו. ניתנת לנו האפשרות לבחון היכן אנחנו נמצאים מול היכן אנחנו רוצים להיות (בכל המובנים ואופני החיים), למחוק את העבר ולפתוח דף חדש.
יחד עם זאת, ''הדף'' לא מתנקה באופן אוטומטי. התהליך צריך להתחיל בנו, בתחושת חרטה אמיתית וצער על חטאי העבר והחלטה רצינית שלא לחזור עליהם שוב.                                                      
ההזדמנות ניתנת למי ששב ממעשיו ברצינות ובכנות, ולא מתחזה, שרק מדבר מן השפה לחוץ.             
ביום זה נערך בשמיים משפט וכל באי עולם נכתבים מה יהיה דינם בשנה הבאה.                                               
נכתבים אבל לא נחתמים, אלא אם כן היו צדיקים גמורים (נחתמים לחיים) או רשעים גמורים (נחתמים למיתה).רוב רובם של הבריות ייחתמו ביום הכיפורים, יום הסליחה והמחילה ויום כפרת עוונות. מי שמבין שממש גורלו נכתב ביום זה, יחווה יראה ופחד בריאים מפני אימת המשפט והדין. כל מי שעמד בפני שופט בשר ודם (אפילו בעבירות תנועה זוטרות) מכיר את תחושת היראה והחשש מפני האיש והמעמד. רגשות אלה אמורים להתעצם פי אלף בעומדנו בראש השנה לפני מלך מלכי המלכים ששופטנו לחיים או למיתה. עד כדי כך יום זה גדול ונורא, עד שבגמרא התנהל דיון האם מותר לאחל אחד לשני ''חג שמח'', שהרי מה כל כך שמח ביום משפט בו נגזרים גורלות וחלקינו ''מורשעים''?                                                                                                                       
מהבחינה הזו השילוב במסורת היהודית בין יראה ובין שמחה הוא ייחודי ועוצמתי. ''גילו ברעדה'' כותב דוד המלך בספר תהילים ומלמד אותנו שהשילוב הזה אפשרי ואף חשוב-       מצד אחד זהו באמת יום מפחיד כי גורלנו נקבע בו, ומהצד שהני זהו יום שמח בצורה בלתי רגילה משום שבו אנו נזכרים ומודים על שאנחנו בניו האהובים של בורא העולם וזכינו לחיבתו היתרה.
חשוב להבין שהמונחים ''חיים'' ולעומתו ''מוות'' לא מתייחסים רק לחיים ומוות במובן הגשמי, אלא בעיקר לאיכות החיים שתהיה או לא תהיה לאדם באותה השנה. אדם יכול פזית לחיות עד מאה ועשרים, אבל להיות כבוי ונטול שמחה לחלוטין. ראש השנה, אם כך, זה הפתח לשמחה שלנו לכל השנה. ניתן לראות אנשים שנכלאו בבתי כלא, אולם בתוכם הם הר געש מהלך של שמחה, אופטימיות וחיוביות, ולעומתם אנשים בסיטואציות, שהחברה מגדירה כנחשקות (כגון בבית גדול ויפה, בילוי בחופשה מפנקת בהוואי, בעלי משרה בכירה או במעמד חברתי בו רוכשים להם כבוד רב), אולם הם שבויים בתוך כלא של עצבות, כעס וקינאה, שנמצאים בתוך ראשם וליבם. זה דמיון לחשוב שהמציאות החיצונית היא זו מגדירה את מידת השמחה של האדם. האמת היא שהשמחה תלויה בעבודה פנימית שעושה האדם ובהכרת התודה על מה שכן יש לו (מבחינת ''איזהו עשיר השמח בחלקו''). הפתח שלנו להגיע לאותם תחושות של סיפוק ושמחה נמצא בראש השנה. מי שיבין את משמעותו של יום זה ויגיע אליו מוכן ועם רצון באמת ובתמים להשתנות לטובה, יכנס אל השער הנכון של שנה טובה ומתוקה.
 
לצד חרטה על מה שלא כל כך הלך לנו השנה, על הבטחות (בראש ובראשונה לעצמינו) שלא קיימנו, על המקומות שכעסנו קינאנו, ריכלנו, דיברנו לשון הרע ובכלליות נתנו ליצר הרע והחייתי שבתוכנו לנצח, ולצד קבלה טובה לעתיד, למשאלות לב להיות אנשים טובים, נעימים וסבלניים יותר ולהחלטות על עשיות שונות וחדשות, לצד על אלה, ואולי אפילו קודם- יש לומר תודה רבה על השפע שכן ישנו ושזכינו לו השנה. גם אם לא הכל נראה לנו מושלם, וגם אם נדמה שלשכנים ממול טוב יותר, עדיין זכינו לבריאות (גם אם לא מלאה), לפרנסה בכבוד (גם אם לא הצלחנו לחסוך לחופשת הסקי החצי שנתית), למשפחה תומכת (גם אם פה ושם יש חילוקי דעות), למדינה נפלאה (גם אם לעיתים בני דודינו מזכירים לנו מה הם מייחלים שיקרה לנו )  וכו. זכינו לכל כך הרבה שפע בשנה הזו ויש לנו כל כך הרבה יותר טוב מרע, כך שאי אפשר לסכם שנה ולהתחיל חדשה מבלי להכיר תודה על כל זה.                                                                                        
קוראים יקרים. בהזדמנות הזו רציתי להודות לקב''ה על שזיכה אותי השנה להמשיך לכתוב מידי שבועיים את הפרשנות על פרשות השבוע ולחשוף בפני קהל גדול ומתוק מדבש את היופי ובעיקר את הרלוונטיות שמצאתי ביהדות. תודה לכל הקוראים שטרחו ושיתפו אותי ברשמים ובחוויות שלהם מהקריאה. הידיעה שיש בדברים משום סיכוי לסייע בדבר מה, ולו הקטן ביותר, אפילו ליהודי אחד, מחממת את הלב ומטעינה אותי בכוחות גדולים להמשיך במשימה.   ''תודה על כל מה שנתת'' כתב עוזי חיטמן ושר בועז שרעבי באחד השירים היפים שנכתבו כאן.  ''תודה על כל מה שבראת, תודה על מה שלי נתת. על אור עיניים, חבר או שניים, על מה שיש לי בעולם. על צחוק של ילד, ושמי התכלת, על אדמה ובית חם. פינה לשבת, אישה אוהבת שבזכותם אני קיים". תודה!!
                       
                      תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
                                שנה טובה ומתוקה,
                                   אהוד בן יהודה

פורום