פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 
 


 
  רישום לניוזלטר

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת "ויגש"
דף הבית >> דת >> פרשת השבוע אהוד בן יהודה >> פרשת "ויגש"
בס"ד                                                                       פרשת ויגש תשע"ח
 
                    למה מגורים דוקא בארץ גושן ?
 
   מבחינת העיתוי של גילוי זהותו האמיתית, יוסף עושה זאת רק לאחר שהוא מתרשם שהאחים עברו בעצמם מהפכה פנימית וכי, להבדיל במקרה שלו בו הם היו עוינים ונטשו אותו, הפעם הם עושים מאמץ-על במטרה להגן אחד על השני ולשמור על הלכידות המשפחתית. יהודה כנציג האחים מגייס את כל תעצומות הנפש שלו, מסתכן ויוצא להגן על בנימין הצעיר, אשר נלקח בשבי. יתירה מכך, יהודה מצהיר שהוא מוכן לשבת בכלא במקום האח הצעיר ובכך מוכיח ליוסף כי הם למדו את הלקח מהטעות שעשו בעבר איתו וכי הם ראויים כעת לרחמיו ולגילוי האמת. אגב, "סגירת המעגל" והתיקון של יהודה מתגלים כשלמים, שכן, כזכור, היה זה הוא מבין כל האחים שהציע את הרעיון למכור את יוסף לעבד, והינה כעת- דווקא הוא זה שמוביל את המאבק לשחרור בנימין מהשבי.
   קוראים יקרים. יוסף תדרך את אחיו לקראת הפגישה עם פרעה ולימדם מה להשמיע באוזני המלך: "ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו... בעבור תשבו בארץ גושן, כי תועבת מצרים כל רועה צאן". המתבונן בכתובים חש כי יוסף ביקש להרחיקם מארמון מהמלך, מעיר הבירה ומסביבתה. מלכתחילה, הפנה אותם אל ארץ גושן השוכנת בקצה האימפריה המצרית. השאלה היא, מדוע? מדוע הוא עצמו לא העניק להם מעמד מכובד יותר? מדוע לא הציע להם, כמתבקש, משרות ממשלתיות מכובדות? איש מהם לא מונה לשר.
   זאת ועוד, כדי שגם פרעה לא יתלהב יתר על המידה ממראה אחיו, הביא יוסף לפגישה רק "מקצה אחיו". מן החלשים שבהם לבל יעוררו רושם והדר בהופעתם. יוסף אף מדגיש, חזור והדגש, את עובדת היותם "רועי צאן". רעיון המעורר חלחלה ובוז בלב כל מצרי, שהשה הוא אחד מאלוהיו.
   בפעילותו למען השגת היתר מגורים בארץ גושן ורישיון להתעסקות ברעיית צאן, למעשה, הקים יוסף את הגיטו היהודי הראשון. הוא בנה את המודל לבדלנות היהודית. הוא חשש מאוד כי התערות המשפחה בערי מצרים, תגרום השתרשות מסוכנת שסופה התבוללות. קצו של עם ישראל יבוא בטרם צעד את צעדיו הראשונים על בימת העמים. החיים במרוכז, בארץ גושן, מבטיחים פיתוח אורח חיים שונה, נאמן למסורת האבות אברהם, יצחק ויעקב.
   יש לרעיית הצאן גם היבטים מוסריים, חיוביים. יוסף היה מעוניין שאחיו יתמידו בהתעסקות זו משום ההשפעה החיובית הברוכה שתהיה למקצוע זה על אופיו של העם, המתחיל עתה לצמוח ולהתגבש. החיים בחיק הטבע מעניקים אפשרות טובה ביותר להתעלות נפשית ולהרחקות מחטא. רועי הצאן, בכוחם להתבודד ולחשוב מחשבות אמונה עמוקות. התבודדות זו תנאי לנבואה. מצאנו כי אף משה ודוד היו רועי צאן, ומאחורי הצאן נלקחו אל ההנהגה. זאת ועוד, העירוניים כרוכים אחר בקשת מותרות, ואילו פני יוסף מופנים אל עתיד העם. על כן, רצה לבססו בסגנון חיים פשוט וטהור. נוסף לכך, מטביעה מלאכה זו בלב הרועים גם את מידת הרחמנות. המרחם על הצאן ירחם גם על בני אדם.        
 
 
תזכו לשנים רבות וטובות. שבת שלום. אהוד בן יהודה.        

Go Back  Print  Send Page