רישום לניוזלטר

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
 
   פרשת השבוע "תזריע מצורע"
דף הבית >> דת >> פרשת השבוע אהוד בן יהודה >> פרשת השבוע "תזריע מצורע"
בס"ד                                                                                      פרשת תזריע-מצורע תשע"ח                                                
 
                                 "תרופת סבתא" לחיים טובים.
 
  יש שלושה מצבים של לשון הרע. הראשון הוא דיבור לשון הרע כפשוטו- כדי להרע, ללכלך על הראוי ולפרגן לשאינו ראוי. זו המידה החמורה ביותר שממנה עלינו לנצור לשוננו, ובתפילה מבקשים אנו מה' יעזור לנו בכך "אלוקי נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום".
המצב השני הינו מי שמדבר מרמה, קרי מוציא לשון רע על חברו או על איש ציבור ועוטה על עצמו גלימת צדקנות של מגן. הוא עשה זאת, לכאורה, לשם שמים או לשם הדמוקרטיה.
המצב השלישי הינו הוצאת לשון רע בתגובה לאחרים שהוציאו עלינו. הוא לכלך עלי ולכן אני אחזיר לו. גם פה תפילתנו היא שיהיה לנו את הכח לידום ולא להיכנס למלחמה זו.
  פתיח זה מהתפילה הינו תמציתה של פרשת השבוע הנוכחית. תורת מצורע נקראת בפי חז"ל "תורת מוציא שם רע", ולא בכדי. התורה רואה בהוצאת שם רע ודיבור לשון הרע, את העבירה העיקרית שמכרסמת בחברה מבפנים ולבסוף מביאה להתרסקותה המוחלטת. חורבן בית המקדש השני קרה בגלל שנאת חינם שעניינה לשון הרע ושם רע בין כלל מרכיבי החברה.
  קוראים יקרים. ניתן לשאול, מדוע על רצח או אונס יש פסוק אחד או שנים בתורה ואילו על שנאת חינם יש שתי פרשות שלמות מפורטות עם ענייני פשט ודרש כה מרובים?. התשובה פשוטה ביותר. היהודי הסביר מבין מהו רצח, מהו גזל ומהו אונס. הוא מבין את ההגדרות למצבים אלו וממה עליו להישמר. דווקא העבירה הקשה של הוצאת שם רע היא בעייתית. רוב האנשים הנכשלים בה יצטדקו בכך שהם עושים זאת לשם שמים וכדי להגן על החברה. אחרים יאמרו כי ברור שהשני התחיל קודם ולכן הם רק מגיבים לו.
  ידוע המדרש על הרוכל שהסתובב בעיירה והציע למכור תרופה לחיים ארוכים וטובים. כשפנו אליו האנשים ושאלוהו למתכון המיוחד שהוא מציע, שטח לפניהם את מרכולתו "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" (תהילים, לד'). יש להבין את הפסוקים באופן טורי ומצטבר. אם ננצור לשוננו הרי שנסור מרע, ומשכך, נעשה טוב, ונגיע לידי שלום. זו החדשנות בפירושו של הרוכל- אם ננצור לשוננו מרע- אנחנו בדרך לעתיד טוב יותר.
 ללשון יש תפקיד מרכזי בגוף האדם. המהר"ל מסביר שבשונה משאר האיברים כדוגמת הפה, האף, האוזניים והעיניים וכו' אשר תפקידם לקבל נתונים מבחוץ ולהעבירם פנימה לתוך הגוף, הלשון תפקידו להוציא את התוכן מבפנים אל החוץ, מן הנסתר אל הגלוי. והוא משמש כמעין חלון ראוה דרכו ניתן להשקיף פנימה ולראות את תוכנו ופנימיותו של המדבר. בגמרא מובאים דברי רבי חמא על כוחה של הלשון: "החיים והמוות ביד הלשון". לומר לנו מה היד ממיתה אף הלשון ממיתה.    
  נראה לי שעל רקע הפרשיות הציבוריות למיניהן והכתבות שבאות בעקבותיהן, נכון יהיה שנתרפק על דבריו של אותו רוכל בעיירה, ונדבוק באותה "תרופת סבתא" שתמיד הוכיחה את עצמה.
 
 
תזכו לשנים רבות וטובות. שבת שלום. אהוד בן יהודה.                     

Go Back  Print  Send Page