פניות לדורית מנצור בנושא גני ילדים וצהרונים  |  פניות לשלום עטר בנושא פעילות תרבות  |  פניות לדורון קורן בנושאי מבני ציבור, תכנון ובנייה.  |  פניות לאדי גרבר בנושא פיתוח  |  
 


 
  רישום לניוזלטר

 
 
 

 
מונה:

התחברות למנהלים


iPhone Supported
השגרירים הצעירים מגיעים לאו"ם
דור הדיפלומטים העתידי של מדינת ישראל גדל פה בבית הספר "חן" לשגרירים צעירים. בני נוער מצטיינים עם מוטיבציה גבוהה, שלומדים הסברה, דיפלומטיה, מנהיגות ועיתונות ומוכשרים "לשגרר" את ישראל בעולם באופן מעורר השתהות. בימים אלה חזרה משלחת של השגרירים הצעירים מנסיעה למטה האו"ם בניו יורק ולפגישות חשובות נוספות, שם יצגו את המדינה בהרבה כבוד וגאווה
שירן רובינשטיין. צילומים: רותם בן ישי
לא אחת נשמעות טרוניות על הדור הצעיר, על הנערים והנערות, על כך שהם נפלאים אבל עסוקים בסנפצ'ט ויודעים לפתח קשרים חברתיים בעיקר באינסטגרם, שהם חסרים את הערכים הציוניים שאנחנו גדלנו עליהם ושהם חסרי ידע בסיסי על ההיסטוריה של המדינה. מוצדקת או לא מוצדקת ההשוואה אלינו? העולם השתנה, היום הוא מלא גירויים, חידושים טכנולוגיים וקצב אחר, והדור הצעיר כנראה יותר חכם ומתוחכם מאתנו. דוגמה מצוינת לנוער האיכותי שיש לנו נמצאת כאן בשכונת כפר גנים, בבית הספר "חן" לשגרירים צעירים.
ישבתי לשיחה "הסברתית" ומחכימה עם מספר תלמידי ביה"ס, נציגי המשלחת לאו"ם, ערב נסיעתם לארצות הברית "לשגרר" את מדינת ישראל במסגרת תוכנית מודל האו"ם, והתלמידים היו נרגשים ומלאי ציפיות. בת וחמישה בנים, מנומסים, נבונים, ורבליים וערכיים. בדומה לחבריהם לביה"ס הם בעלי יכולות גבוהות ומוטיבציה גבוהה. בני נוער צעירים, מוכשרים, מעוררי השראה ועם המון פוטנציאל, שביה"ס נתן להם כלים וביטחון, העביר אותם תהליך של העצמה ופיתוח אישי והקנה להם מיומנויות רבות. הם מספרים שכשהתחילו את "השגרירים" היו חסרי ביטחון, התביישו לדבר, חלקם אף היו חסרי יכולת חברתית ותקשורתית טובה. היום הם מסוגלים לייצג את ישראל בעולם, עומדים מול קהל, בכנסים, בוועדות בכנסת ובחו"ל, כשיש באמתחתם "ארגז כלים" מנהיגותי. הם עוסקים בהסברה, ואפילו בשפה האנגלית, באופן מדהים ומעורר השתהות.
רועי חסיד, בן 16 וחצי, לומד בישיבת בני עקיבא ומתחיל שנה שנייה בביה"ס לשגרירים, עומרי ויינשטוק וניב גבע, בני 15, בוגרי ביה"ס בן צבי בכיתת מופת ועולים לתיכון ברנר במגמת ביו רפואה, מתחילים שנה שלישית בשגרירים, יאיר שמואל, בן 16, לומד בביה"ס עמית בר אילן בר"ג, מתחיל שנה שנייה, יובל סלופסקי, בת 16,לומדת בתיכון גולדה, מתחילה שנה שלישית, והצעיר  בחבורה - אלירן בן יאיר, בן 13 וחצי מחטיבת ברנר, מתחיל שנה שנייה בשגרירים.
הם נרגשים לקראת הנסיעה למטה האו"ם. מרגישים תחושה עזה של שליחות ציבורית ורואים בייצוג מדינת ישראל משימה לאומית חשובה.
 
בית הספר לשגרירים צעירים ע"ש השגריר חן עיברי אפטר הוקם ע"י מר אריה ימיני מתוך השאיפה לתת מענה לנוער איכותי. הוא הראשון מסוגו שקם בארץ ומנה בתחילה 30 תלמידים והיום הוא מונה 380 תלמידים.
הוא מצליח ומוביל בתחומו, מגדיל את מספר תלמידיו ובעל הישגים מרשימים, הרבה בזכות גב' רחל אמרני, מנהלת בית הספר בשבע שנים האחרונות. היא סמכותית, נוקבת וקשוחה לעיתים, כיאה למנהלת בית ספר, אבל גם מאוד חמה, מאמינה, גאה בתלמידיה ומצהירה שתעשה בשבילם הכול.
את ראשית פעילותו החל בית הספר בחסות עיריית פ"ת - וככל שצבר תאוצה נרתמו לעשייה גורמים שונים ורבים בהם אישי ציבור, דיפלומטים, שגרירים וגופים ממשלתיים- לרבות משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרד ההסברה. ייעודו המרכזי של בית הספר הוא הכשרת בני נוער לייצג את ענייניה של מדינת ישראל בפורומים שונים בארץ ובעולם- בכנסים, קונגרסים ומשרדי ממשלה.
לאור ההצלחה לה זכה בית הספר, הוקם במסגרתו "בית ספר לשגרירים ולמנהיגי העתיד" שמקנה למשתתפי התוכנית כלים מנהיגותיים, אשר ישמשו אותם בתפקידיהם העתידיים בצה"ל ולאחר מכן בתפקידי מפתח שונים במגזר הציבורי או העסקי. כלים אלה ישמשו כנר לרגליהם, והערכים שיספגו יבטיחו כי נוער זה, אשר בקרבו נמצאים "מנהיגי העתיד", יישארו רתומים וימשיכו לפעול לטובת ערכיה ובטחונה של מדינת ישראל, בתחומי ההסברה וקשרי החוץ. כמו כן הוקם במסגרת בית-הספר בית ספר לעיתונאים שמזכה בתעודת עיתונאי רשמי מאיגוד העיתונות והתקשורת הארצית.
רחל אמרני מספרת שכשהגיעה לבית הספר לפני 14 שנים, כאימא לארבעה ילדים, הרגישה שחינוך בלתי פורמלי לאחר שעות הלימודים צריך לתת ערך מוסף. "חשבתי שחסרים לתלמידים במערכת החינוך כלים. שצריך ללמד אותם להביע את עצמם, להעביר מסרים כמו שצריך, לנהל מו"מ, להכין אותם לצה"ל. גם תלמידים מצטיינים לא תמיד יודעים להציג את עצמם. ראיתי שבאוניברסיטה מלמדים את מודל האו"ם והבאתי את זה אלינו".
במסגרת הלימודים זוכים התלמידים לקבלת כלים, לחינוך ערכי חברתי, לטיפוח מצוינות אישית ומעורבות חברתית. התלמידים משתתפים בוועדות בכנסת, בכנסים, בשדולות בכנסת, פועלים בשיתוף פעולה עם מחלקת ההדרכה של משרד החוץ, משתתפים בדיונים שבהם נדרשת חוות דעת של בני נוער, בימי עיון ובפאנלים במשרד ראש הממשלה, ולאחרונה אף קיבלו תעודה מטעם משרד ההסברה - "מסבירי ישראל". התלמידים מארחים בארץ משלחות של בני נוער מכל העולם ומתארחים בקהילות ברחבי העולם תוך מטרה ברורה: ליצור הנהגה ציונית לחיזוק הקשר עם בני הנוער בתפוצות והחדרת ערכים ציוניים והסברה ישראלית בארץ ובעולם.
כדי להתקבל לבית הספר לשגרירים צעירים הם עוברים בחינות, ראיונות ונושאים נאומים. מתוך 780 נבחנים שהגיעו לראיונות בשנה האחרונה התקבלו 380 תלמידים. מי שעומד בדרישות הלימודיות, מקבל ממשרד החוץ בסיום לימודיו תעודת שגריר צעיר.
עומרי מספר, שהגיע לביה"ס כי רצה לחזק את האנגלית שלו וגם את הביטחון העצמי. "התחלתי עם מודל האו"ם, למדתי על יחסי חוץ, שגרירויות בעולם ומשברים שאנחנו מנסים לפתור. מאוד העשירו אותי הלימודים עד כה ולמדתי המון. השתתפתי בלא מעט כנסים, לרבות בנצרת ועם המגזר הערבי. למדתי שגם שם בבתי ספר פרטיים לומדים את מודל האו"ם."
יאיר: "הרבה זמן עניין אותי התחום של הסברה ישראלית אבל לא היה מקום שבאמת לימד את זה, ופה מצאתי מקום שפורש את כל הדברים האלה ובכל יום מעשיר בתחום אחר. עם הזמן גם הביטחון שלי מתחזק. הייתי בהתחלה במצב שלא יכולתי לתקשר עם אנשים והיום אני יכול לנאום בפני אנשים."
רועי הגיע לביה"ס לשגרירים בעקבות אחיו, שלמד גם הוא בבית הספר, ומספר כמה תרם לו בית הספר בדרך מיוחדת בהמשך חייו.
"כאשר הנשיא בוש הגיע לארץ ביקשו שני תלמידים שיוכלו להסביר לו בגובה העיניים על המדינה ואחי נבחר כאחד מהם. הם עברו ראיונות במשרד החוץ ועל-ידי נציגים מהבית הלבן. ממש תיחקרו אותם לוודא שהם מתאימים. ביום  שנפגשו אתו היה הרבה רעש בתקשורת, צילמו הרבה את אחי וראיינו אותו גם בסי אן אן. אחרי שנתיים, כשהתגייס לצבא, שובץ במשטרה צבאית. אחי הרגיש שהוא יכול לתרום הרבה יותר בתפקיד אחר וממש התעקש שיעבירו אותו תפקיד. הוא הראה להם את התמונה עם בוש וסיפר שייצג את המדינה. כשהמפקד שלו ראה את התעודה של השגרירים והתמונה של אחי עומד ומסביר, לקחו אותו לקשרי חוץ ולאחר שנה יצא לקורס קצינים. במהלך השירות שלו הוא היה אחראי על מעברי הגבול בגשר אלנבי ביריחו ושם העביר אנשים חשובים כמו אבו מאזן. הוא למד את השפה הערבית, והיום הוא לומד מדעי המדינה ותקשורת ורוצה להתקבל לקורס צוערים של משרד החוץ".
רחל רואה בסיפור על אח של רועי דוגמה לנחישות. "אני תמיד אומרת -תכוונו את עצמכם לאן שאתם רוצים להגיע, ואם תהיה לכם נחישות תגיעו לשם."
"התלמידים שלנו כתבים ב ynet, בוואלה ובפרוגי, משתתפים בתוכניות רדיו וטלוויזיה ואפילו מגישים תוכניות בטלוויזיה. מהתוכנית "23 דקות" מתקשרים אלינו באופן קבוע שנשלח להם תלמידים לאודישנים. הם השתתפו בתוכנית "המהדורה" בערוץ הראשון, ואלירן השתתף בתוכנית "ישראל היום" והציג את המדינה.
הבוגרים שלנו השתלבו בדובר צה"ל, בגלי צה"ל ובקשרי חוץ של צה"ל. יש תלמיד שייצג את הנוער באו"ם במסגרת שירות לאומי. אח"כ הם משתלבים במערך ההסברה של משרד החוץ, באו"ם, במשרד רוה"מ ועוד. אלה המנהיגים הבאים של מדינת ישראל. זה דור הדיפלומטים העתידי של מדינת ישראל."
 
לימודי דיפלומטיה, מנהיגות, עיתונות, תחקירנות, יזמות ותרומה לקהילה
החניכים בביה"ס לומדים בממוצע יומיים שלושה בשבוע וחלקם אף כל יום. הלימודים בביה"ס מסובסדים ומיועדים לתלמידי כתות ז'-י"ב. בשנתיים האחרונות נפתחה התוכנית גם לתלמידי כתות ה'-ו' במספר בתי ספר יסודיים בעיר, לרבות 'נווה עוז', 'הדר', 'אלימלך כנר', 'בר לב', 'אורנים', 'יד לבנים', 'קפלן' ו'יסודות'. שם הם לומדים מנהיגות דיפלומטית, מודל האו"ם ופיתוח למצוינות. לתלמידים שנבחרים מגיע מדריך לביה"ס אחת לשבוע, מלמד אותם ומעביר להם כלים בהתאם לתוכנית הנלמדת. גם הצעירים האלה כבר מגיעים למפגשים במשרד ראש הממשלה ומשתתפים בוועדות בכנסת. 
רחל: "דווקא רצינו לשלוח ילדים קטנים שיוכלו להביע את עצמם. ככל שהם יותר צעירים הם קולטים יותר טוב. והם גם מפתיעים. הייתה תחרות נאומים לכתות ה'- ו', והשופטים, אנשים בכירים ביותר, יצאו המומים ומאושרים שקיימת מערכת כזו ושישנם ילדים שככה מביעים את עצמם ושאוהבים את מדינת ישראל".
התלמידים לומדים ב-18 קבוצות על-ידי מרצים בכירים ומנוסים בתחומם. את קורס העיתונות, למשל, מנחה אדי אהרונוף, עורך חדשות ערוץ 1. תחקירנות מנחה אסף אודן, כתב לשעבר בערוץ 1, ואורי מלכין מאוניברסיטת בר אילן מלמד דיפלומטיה. רחל מתגאה בכך שיש להם גם מרצים שהם למעשה עולים חדשים ציוניים- דוד לוי, שמנהל את תוכנית המנהיגות וסטיבן אלאו, שמלמד את מודל האו"ם.
"בקורס העיתונות", מספרת יובל, "אנחנו מסתכלים על עיתונאים ברשת, רואים איך כותבים כתבה, איך משנים תדמית כתבה, וגם עובדים בשטח ולומדים איך מראיינים אנשים ברחוב, איך עושים סקרים."
יאיר: "כל שיעור נפתח בכך שמישהו מעביר פינת זעזוע של משהו שמפריע לו".
אלירן: "בתוכנית המנהיגות לומדים איך לדבר נכון, איך להתלבש נכון. יש שיעורים חווייתיים."
ניב: "במסגרת קורס יזמות, שאלירן ואני משתתפים בו, מלמדים איך לבנות מודל עסקי ובונים מוצר. השנה בנינו אפליקציה – רשת חברתית להסברה ישראלית שמטרתה לקשר בין בני נוער בארץ לבני נוער בחו"ל-  אפליקציה שבה יעלו מקומות יפים בארץ, כדי שיראו שישראל מפותחת."
אלירן: "אנשי עסקים רבים התלהבו מהמיזם. העלנו כבר את האפליקציה בנייד שלנו, ובמסגרת תחרות יזם השנה הארצית הגענו למקום מכובד, בין המקומות הראשונים."
והם גם תורמים לא מעט גם לקהילה.
יאיר: "יש פרויקטים יפים עם הקהילה. למשל לוקחים בית ספר עם מצב סוציואקונומי נמוך ונותנים לילדים כלים להעצמה ואז רואים איך הם משתפרים בצורה מדהימה."
רחל: "רועי, למשל, כחלק מתוכנית מנהיגות, אחראי על המתנדבים בפרויקט 'לקט שבת' של מחלקת הרווחה בעירייה, שבו אוספים מזון מסוחרים ונותנים לנזקקים."
עומרי: "בית הספר הזה הוא מקום מיוחד. אין הרבה מקומות שמלמדים דברים כאלה. אנחנו מקבלים ערך מוסף וזה לא מובן מאליו, ובמקביל לרכישת כלים ולמה שאנחנו מקבלים, לשמחתנו אנחנו יכולים גם לתת לאחרים. כל הפעילות עם הקהילה היא מדהימה. ממש עושים פה עבודת קודש. ועצם זה שאתה מסייע למדינה באיזה שהוא אופן, נותן המון סיפוק."
 
לומדים מיועצי רוה"מ, מלמדים דירקטורים מסין ונמצאים בקשר עם קהילות בתפוצות
"הרבה גורמים אוהבים ומפרגנים למסגרת הזו", אומרת רחל. "הילדים מקבלים במה במשרד רוה"מ, משתתפים בדיונים בוועדות הכנסת, בכנסים, בשדולות בכנסת. לקראת הנסיעה למטה האו"ם, היועצים האישיים של רוה"מ באו והכשירו אותם לייצג את המדינה באו"ם. מנהל החינוך של עיריית פ"ת מאוד מסייע לשגרירים ואנחנו מקבלים כמעט כל מה שצריך. יודעים שזה חלון הראווה של העיר ונכונים להשקיע בנוער הזה. גם ההורים מאוד מעורבים ופעילים."
רועי: "אני בקבוצה שנקראת 'הסברה ישראלית', ותפקידי לייצג את המדינה ברשתות חברתיות. למשל, דיברתי עם סטודנט בוושינגטון, שלחתי לו סרטונים והוא מצדו שלח סרטונים שמראים צדדים אחרים".
יובל: "אתה נפגש עם אנשים פרו ישראלים וגם עם כאלה שנגדנו, ואנחנו באים להראות להם את הצד שלנו. הילדים שהגיעו לפה במשלחת הופתעו לראות כמה אנחנו דומים. המטרה שלנו גם להראות שישראל מדינה מפותחת ומתקדמת."
בזכות עבודת ההסברה של התלמידים יש פניות לשיתופי פעולה מחו"ל. למשל- בעקבות נסיעה של משלחת שגרירים צעירים לבית ספר דיפלומטי בהונג קונג, שמונה דירקטורים ממשרד החינוך בסין באו במיוחד לארץ כדי ללמוד על בית-הספר, במטרה לעשות את אותו מודל בסין. "הם רק הגיעו לארץ וכבר קיבלנו מייל לגבי בית ספר דיפלומטי בשנחאי ששידכו לנו", מספרת רחל, "זה בית ספר בינ"ל, אולי הכי יוקרתי בסין, שלומדים בו ילדים של שגרירים, דיפלומטים ואנשי עסקים. אנחנו נשלח לשם מרצים שילמדו את התוכנית אצלם והם ישלחו מרצים אלינו ללמוד. מעבר לזה ימשיך שיתוף פעולה בין שני בתי הספר."
אודות לחיבור מקווה רחל לממש גם עם סין פרויקט חשוב בשם 'ירח משותף'- שפועל כבר בקשר עם ארה"ב. בפרויקט זה יוצרים חיבור בין משפחות מהארץ למשפחות יהודים בחו"ל. כל שתי משפחות יוצרות ספר שמחבר בין שתי המשפחות ומספרות בו עליהן ועל החיבורים ביניהן.
בנוסף, יש את משלחת Y2I" "–( youth to Israel), משלחת של בני נוער מארה"ב שמגיעה להתארח בארץ." מדובר בחילופי משלחות בינינו ובין בני נוער מארה"ב", מספר רועי. "המטרה היא להסביר את מדינת ישראל לבני נוער בגילאים שלנו, להראות את הדברים מהצד שלנו. כשהם הגיעו לארץ טיילנו איתם בכל מיני מקומות- במוזיאון ת"א, במכון וייצמן, במצדה, רכבנו איתם על גמלים ועוד. מדובר במיליונר אמריקאי שבכל שנה מביא מעל 100 בני נוער מארה"ב לארץ, כשהמטרה היא לחבר אותם למדינה ולהכשיר אותם למנהיגות ציונית יהודית. "
רחל: "יש התבוללות קשה בארה"ב. השדולה היהודית החליטה לקחת בני נוער אמריקנים ולחברם עם נוער ישראלי. לא קל להיות יהודי או ישראלי בחו"ל. החיבור עם הנוער שלנו עוזר להם ומקרב אותם למדינה, והקשר הזה נותר לאורך זמן. כשנחטפו שלושת הנערים, תלמידים הציעו שנקיים חמ"ל הסברה, ואכן נפתח פה חמ"ל בסיוע של עיריית פ"ת. התלמידים יצרו קשר עם כל החברים מארה"ב, מהונג קונג, הונגריה ומקומות נוספים והסבירו להם על מה שקורה אצלנו."
 
"מועדון מודל האו"ם"
מודל האו"ם הוא משחק הדמיה, שבו התלמידים הופכים לרגע לדיפלומטים. מטרת הפרויקט היא לחשוף את המשתתפים למגוון פעילויות שבהן מעורב האו"ם בבואו להתמודד עם האתגרים העיקריים שעל סדר היום העולמי. רוב השיעורים מועברים באנגלית על-ידי מרצה מהבין תחומי, וכך גם הסימולציות והכנסים. לרשות התלמידים נמצאת בבית-הספר מורה לאנגלית שנותנת שירותים פרטיים בהתנדבות.
אלירן: "זה ממש סימולציה של האו"ם. מתחלקים למדינות וועדות. יש דיונים על פליטים, זכויות אדם, איך למנוע העברת נשק לטרור וכל הנושאים הבוערים. מה שכיף בזה שאנחנו עושים את זה גם עם בני נוער מהמגזר הערבי- נוצרים ומוסלמים- וסטיגמות נשברות שם."
ניב: "זה כמו מליאת האו"ם. לכל אחד נותנים לייצג מדינה ואחרי הדיון יש הצבעה על דברים שמדינות מציעות. יש גם כנסים ותחרויות, שזוכה מי שייצג הכי טוב את המדינה שנבחר לייצג. היה לנו כנס גדול בנצרת, שהגיעו אליו תלמידי בתי ספר שלומדים את מודל האו"ם, כולם היו תלמידי תיכון ואנחנו היינו הכי צעירים."
יאיר: "אחד הדברים הכי חשובים במודל האו"ם זה הלמידה על מדינות אחרות ועמידה מול קהל. אנחנו רוכשים כלים בסימולציות ולומדים אחד על השני. אחרי שמציגים את עמדות כל מדינה אנחנו נחשפים לדעות שונות ודרכי פעולה שונות."
עומרי: "אנחנו לפעמים גם מייצגים מדינות מוסלמיות. לי למשל נתנו לייצג את איראן. זה לא פשוט, אתה אמור לחשוב אחרת באותו רגע, אתה בא מוכן ויודע מה הטיעונים שלהם ומנסה להציג אותם בצורה הכי משכנעת".
 
ייצגו אותנו בכבוד באו"ם
זו הפעם השנייה שביה"ס שולח משלחת לאו"ם ומייצג את מדינת ישראל מול הנציגים באו"ם שאחראים לשלום במזרח התיכון.
רחל: "באו"ם היה מפגש מאד פורה ומרגש. התלמידים שאלו שאלות והציגו את מדינת ישראל מנקודת מבטו של הנוער הישראלי כאשר הנושא היה השלום במזה"ת.
נפגשנו גם עם נציגי ועדת הביטחון הכללית של האו"ם שהציגו בפנינו את הבעייתיות במזה"ת ופתרונות אפשריים. לאחר מכן נפגשנו עם המשלחת האמריקאית לאו"ם, עם אחד הנציגים הבכירים של הנשיא אובמה, שהנושא העיקרי שבו הוא עוסק הוא השלום במזה"ת וכיצד פותרים את הקשיים באזור.
כמובן שנפגשנו גם עם הדיפלומטים הישראלים באו"ם וקיבלנו רקע על הסוגיות השונות ביחסי ישראל ומדינות העולם.
בנוסף, נפגשנו עם פעילים צעירים מקומיים ונערכו דיאלוגים בבתי כנסת ובמסגדים.
משלחת השגרירים שלנו השתתפה גם באירוע מרגש של השדולה האמריקאית שתורמת רבות למדינת ישראל, Welcome home Israel , שבו נכחו כ-1000 אנשים שתורמים לעשייה וגולת הכותרת שלהם היא חיבור הקהילה היהודית ליהודים במדינת ישראל.
רגעים מרגשים במיוחד בערב זה היו כשהתלמידים נאמו ושרו את המנון התקווה, כאשר כולם מביטים בהם בעיניים בורקות מהתרגשות.
אירוע זה התקיים בחסות קרן לפין, על שם מייסד הקרן, בוב לפין, שתורם כספים רבים ומגייס את הקהילה היהודית בארה"ב למען מדינת ישראל.
שותפה לעשייה המבורכת היא הגברת דבי קולטין, מנכ"לית הארגון 'נוער למען ישראל', שארגנה את האירוע ותורמת רבות לחיבור הנוער היהודי אמריקאי לנוער הישראלי בארץ.
 
רחל: "אלה תלמידים עם כושר למידה מאוד טוב, מצטיינים אבל לא מעט מהם מאוד ביישנים ובקושי מדברים. ביה"ס פותח אותם ונותן להם כלים. אחד הדברים שאני הכי גאה בו זה כשהם עומדים ומדברים ואפילו נואמים".
יובל: "מה שטוב, שביה"ס נותן הזדמנות גם לבני נוער שלא מצטיינים בלימודים לבוא לידי ביטוי בכישורים הנוספים שיש להם. יש גם חברויות חדשות שנוצרות, גם לכאלה שהיה קשה להם להתחבר."
אלירן: "אנשים מבוגרים צוחקים עליי, ובני נוער ששומעים שאני ב'שגרירים' חושבים שאין לי חיים, אבל זה תורם לי ומעצב אותי. פעם התביישתי לדבר, אפילו רעדתי. פחדתי שיצחקו עליי אם אגיד משהו לא במקום. מאז שהגעתי לשגרירים זה התפוגג ואני יודע שגם אם אטעה לא יצחקו עליי, אלא יתמכו בי ויפרגנו לי. כולם חברים. אני לומד מכולם, מחכים ומקבל המון כלים."
יובל: "הסטיגמה על בני נוער היא שלילית וכאן אתה מראה כמה זה לא מוצדק. לי מה שחשוב זה היכולת שלי לעסוק בהסברה בדרכים נוספות. נתקלים בשנאה כנגד ישראל מכול מיני מדינות, והדרך שלנו לתקשר איתם זה בעיקר דרך הרשתות החברתיות. ביה"ס הוא בין המקומות היחידים שנותן לנו אפשרות לתקשר, להיות חלק ממערך ההסברה ולהשפיע אפילו בגיל הצעיר שלנו".
רחל: "המוטו שלנו: מטרה ללא תכנון היא סתם משאלה. אנחנו מובילים את התלמידים שלנו למקומות שהם רוצים, בשגרירויות, במשרד החוץ, במשרד רוה"מ ובכלל בחיים, ומהם יצמחו מנהיגי העתיד של המדינה".

פורום